אני חושב שאני פותח בפוסט של FAQ גם כדי לקשר אליו בהמשך וגם כדי להבהיר לעצמי מה אני מתכוון לעשות כאן. מכיוון שממילא אני עורך כאן הבהרה אישית, אני אנצל את מצבי היחודי ואכתוב את הרשימה הזו כראיון אישי, שלי, עם עצמי, על הבלוג.
למזלי יש לי בדיוק את מי שראיין את עצמי. להלן שני משתתפים:
1. ערן מולוט (להלן ערן). זה אני, המראיין.
2. ערן בן-סער (להלן עב"ס). זה אני, המרואיין.
1. ערן מולוט (להלן ערן). זה אני, המראיין.
2. ערן בן-סער (להלן עב"ס). זה אני, המרואיין.
נתחיל.
ערן: זה הרעיון הכי מפגר שהיה לך אי פעם.
עב"ס: אחד מאיתנו החליט להיות יו"ר העמותה, זוכר?
ערן: אוקי, זה הרעיון השני הכי מפגר שהיה לך אי פעם.
עב"ס: אתה מתכוון לשאול אותי שאלות או מה?
ערן: סבבה. למה אתה כותב בלוג?
עב"ס: אפשר שאלות קלות?
ערן: לא.
עב"ס: כי אני רוצה לכתוב, או אולי יותר נכון לפרסם, דברים שאני מעוניין לדבר עליהם.
ערן: אז תחיה את דימונס.
עב"ס: לא. דימונס זה על משחקי תפקידים, רק על משחקי תפקידים. אני לא חושב שאני אדבר רק על משחקי תפקידים כאן. חוץ מזה דימונס הוא דבר מדהים שהיה ונגמר, כל אחד מאיתנו הלך לדרכו שלו וזה יהיה די מאולץ להרים את זה לתחיה.
ערן: אז זה לא רק בלוג על משחקי תפקידים? על מה עוד אתה הולך לכתוב?
עב"ס: טוב, בטח יהיה די הרבה על משחקי תפקידים, זה התחביב שלי כבר יותר מעשרים שנה. אבל אני אוהב להחצין על עצמי דברים, אז בטח אני אקשקש כאן על החיים הפרטיים שלי ועל כל מה שמעסיק אותי.
ערן: מה, עבודה וגידול ילדים?
עב"ס: כן, גם.
ערן: והעמותה?
עב"ס: כן אדוני היו"ר, סביר שגם על העמותה. קראתי לבלוג הזה יו"ר בלוג.
ערן: כי אהבת את משחק המילים.
עב"ס: כן, אבל לא רק.
ערן: ואם תכתוב על העמותה, מי יהרוג אותך קודם? מיכאל (מזכיר העמותה) או מישהו מחברי העמותה?
עב"ס: אני מוכן להמר שעל כל פוסט שנוגע לעמותה מישהו אחר מחבריה יעשה לי את המוות.
ערן: לא מטריד אותך?
עב"ס: קצת, אבל יותר יטריד אותי לדעת שיש לי מה להגיד ואני לא אומר אותו.
ערן: טוב, תכלס, לפני שמישהו שואל אותך במייל או בתגובה - אתה הולך לכתוב כאן מורגן?
עב"ס: לא. כתוב בצד "מגדל מכשפות בדימוס".
ערן: באמא שלנו.
עב"ס: לא יודע, מה אתה רוצה שאני אגיד? אולי, אם יהיה לי רעיון טוב.
ערן: סבבה. היה אחלה...
עב"ס: רגע, אתה לא אמור לשאול עלי שאלות אישיות? קצת פרטים? מי אני?
ערן: אני יודע מי אתה, אתה האגו שלי.
עב"ס: יש אומרים שאתה שאר האישיות שלי, מה זה שייך?
ערן: אתה רוצה לקשקש על מי אנחנו? תקשקש.
עב"ס: טוב, אני עוד מעט בן 36.
ערן: יופי, אידיוט, עכשיו אתה צריך פעם בשנה לעדכן את הפוסט הזה.
עב"ס: טוב, אז אני יליד 73, בסדר?
ערן: אתה צריך אישור? תכתוב מה שבא לך.
עב"ס: אני יליד 73, נשוי לשירי, אבא לים ולרומי. אני שחקן תפקידים מאז גיל 12, עם חיבה יתרה למשחקי פנטזיה ומשחקי מסע בזמן. בעברי המפוקפק כתבתי את מדור משחקי התפקידים של ירחון וויז ז"ל ואת עיתון הרשת דימון-טיימז למשך שנתיים משלוש שנות קיומו. ארגני עשרות כנסי משחקי תפקידים כשכיר של חברת אוליב, הייתי שותף בארגון איגי 1 של העמותה למשחקי תפקידים והייתי בצוות המפיק של ביגור 3 (הביגור השני הכי טוב אי פעם, לדעתי) ואייקון 2003. היום אני משמש כיו"ר העמותה למשחקי תפקידים בישראל (בקרוב זה יהיה השם הרישמי). לדבר על העבודה? ערן? ערן???
ערן: סליחה, נרדמתי, אני תמיד נרדם כשאתה מנפח את האגו שלנו.
עב"ס: אני האגו שלנו. לדבר על העבודה?
ערן: דבר, אם בא לך.
עב"ס: אני מועסק כראש צוות פיתוח בחברת היי-טק שאת שמה לא אציין כי לא בא לי.
ערן: אחלה. אז למה אתה כותב בלוג?
עב"ס: האמת, לא יודע. למה כתבנו את דימונס?
ערן: בשבילך, אגו יקר שלי, בשבילך.
ערן: זה הרעיון הכי מפגר שהיה לך אי פעם.
עב"ס: אחד מאיתנו החליט להיות יו"ר העמותה, זוכר?
ערן: אוקי, זה הרעיון השני הכי מפגר שהיה לך אי פעם.
עב"ס: אתה מתכוון לשאול אותי שאלות או מה?
ערן: סבבה. למה אתה כותב בלוג?
עב"ס: אפשר שאלות קלות?
ערן: לא.
עב"ס: כי אני רוצה לכתוב, או אולי יותר נכון לפרסם, דברים שאני מעוניין לדבר עליהם.
ערן: אז תחיה את דימונס.
עב"ס: לא. דימונס זה על משחקי תפקידים, רק על משחקי תפקידים. אני לא חושב שאני אדבר רק על משחקי תפקידים כאן. חוץ מזה דימונס הוא דבר מדהים שהיה ונגמר, כל אחד מאיתנו הלך לדרכו שלו וזה יהיה די מאולץ להרים את זה לתחיה.
ערן: אז זה לא רק בלוג על משחקי תפקידים? על מה עוד אתה הולך לכתוב?
עב"ס: טוב, בטח יהיה די הרבה על משחקי תפקידים, זה התחביב שלי כבר יותר מעשרים שנה. אבל אני אוהב להחצין על עצמי דברים, אז בטח אני אקשקש כאן על החיים הפרטיים שלי ועל כל מה שמעסיק אותי.
ערן: מה, עבודה וגידול ילדים?
עב"ס: כן, גם.
ערן: והעמותה?
עב"ס: כן אדוני היו"ר, סביר שגם על העמותה. קראתי לבלוג הזה יו"ר בלוג.
ערן: כי אהבת את משחק המילים.
עב"ס: כן, אבל לא רק.
ערן: ואם תכתוב על העמותה, מי יהרוג אותך קודם? מיכאל (מזכיר העמותה) או מישהו מחברי העמותה?
עב"ס: אני מוכן להמר שעל כל פוסט שנוגע לעמותה מישהו אחר מחבריה יעשה לי את המוות.
ערן: לא מטריד אותך?
עב"ס: קצת, אבל יותר יטריד אותי לדעת שיש לי מה להגיד ואני לא אומר אותו.
ערן: טוב, תכלס, לפני שמישהו שואל אותך במייל או בתגובה - אתה הולך לכתוב כאן מורגן?
עב"ס: לא. כתוב בצד "מגדל מכשפות בדימוס".
ערן: באמא שלנו.
עב"ס: לא יודע, מה אתה רוצה שאני אגיד? אולי, אם יהיה לי רעיון טוב.
ערן: סבבה. היה אחלה...
עב"ס: רגע, אתה לא אמור לשאול עלי שאלות אישיות? קצת פרטים? מי אני?
ערן: אני יודע מי אתה, אתה האגו שלי.
עב"ס: יש אומרים שאתה שאר האישיות שלי, מה זה שייך?
ערן: אתה רוצה לקשקש על מי אנחנו? תקשקש.
עב"ס: טוב, אני עוד מעט בן 36.
ערן: יופי, אידיוט, עכשיו אתה צריך פעם בשנה לעדכן את הפוסט הזה.
עב"ס: טוב, אז אני יליד 73, בסדר?
ערן: אתה צריך אישור? תכתוב מה שבא לך.
עב"ס: אני יליד 73, נשוי לשירי, אבא לים ולרומי. אני שחקן תפקידים מאז גיל 12, עם חיבה יתרה למשחקי פנטזיה ומשחקי מסע בזמן. בעברי המפוקפק כתבתי את מדור משחקי התפקידים של ירחון וויז ז"ל ואת עיתון הרשת דימון-טיימז למשך שנתיים משלוש שנות קיומו. ארגני עשרות כנסי משחקי תפקידים כשכיר של חברת אוליב, הייתי שותף בארגון איגי 1 של העמותה למשחקי תפקידים והייתי בצוות המפיק של ביגור 3 (הביגור השני הכי טוב אי פעם, לדעתי) ואייקון 2003. היום אני משמש כיו"ר העמותה למשחקי תפקידים בישראל (בקרוב זה יהיה השם הרישמי). לדבר על העבודה? ערן? ערן???
ערן: סליחה, נרדמתי, אני תמיד נרדם כשאתה מנפח את האגו שלנו.
עב"ס: אני האגו שלנו. לדבר על העבודה?
ערן: דבר, אם בא לך.
עב"ס: אני מועסק כראש צוות פיתוח בחברת היי-טק שאת שמה לא אציין כי לא בא לי.
ערן: אחלה. אז למה אתה כותב בלוג?
עב"ס: האמת, לא יודע. למה כתבנו את דימונס?
ערן: בשבילך, אגו יקר שלי, בשבילך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה