שה"ם לקטינים

בחודשיים-שלושה האחרונים אני מריץ מבוכים ודרקונים לבן שלי ולשלושה מחבריו. זה התחיל כשהוא ראה פוסטר לחוג מו"ד בספריה וביקש להרשם (צעד טבעי מטליסמן ומשחק קליל לו ולחבריו ביום הולדת האחרון שלו) ובהיותי קמצן מוצהר החלטתי להריץ להם בעצמי ולחסוך את הכסף.

בכל מקרה אני מריץ להם את המהדורה הרביעית בעברית. שווה לפרסם פעם את דעתי על המשחק, אבל זה לא הנושא כרגע. מכיוון שכל סשן נמשך שעתיים וקשה להספיק הרבה עם ארבעה כפילי פיטר פן בני תשע שחייבים לפחות קרב אחד בסשן (ובמהדורה הזו קרב נמשך בלי עין הרע...) רק לאחרונה הרגשתי שאני מוכן להתקדם איתם אל מעבר לחוקים היבשים ולהרביץ בהם יותר תורת משחק דמות בסיסית. אחרי מחשבה קצרה החלטתי לחזור לדברים שלימדתי את עצמי לפני שני עשורים כשלראשונה ירשתי קבוצת מנצ'קינים במטרה להפוך אותם לרולפליירים - לנצל את המנצ'קיניות שלהם כנגדם.

בסשן הקודם חיכתי להזדמנות טובה - וברגע שאחד השחקנים ביצע משהו שמתאים לאופי ותפקיד הדמות שלו מייד נתתי לו בונוס נק"נ. במקרה המדובר מדובר בדמות של כהן שהחליטה לנתץ ולטהר מזבח שהם מצאו לאל רשע זה או אחר. החלטתי שזה קרוב מספיק והענקתי לו מאה נק"נ. היתה תגובה זועמת, אך בשלב הזה היא התמקדה באיך זה שהוא מקבל נק"נ ואנחנו לא, מה פתאום, מה קרה? אבל מכיוון שהיה מדובר בסך הכל במאה נק"נ שלושת ציידי האורקים האחרים החליקו את הגלולה המרה והמשיכו בסשן. רק בסופו, כשחילקתי נק"נ לכולם, הם נזכרו שלאחד מהם יש מאה יותר. זה לא העסיק אותם יותר מדי, העבודה שהם רק מאתיים ומשהו נק"נ מדרגה שלוש היתה החשובה יותר בדיון הפוסט משחקי, חוץ מהכהן שחסר לו רק מאה ומשהו.

את הסשן של היום תיכננתי היטב, היה בו המון פלאף, אבל פלאף מהסוג שמעניין אותם - אגדות, סיפורים על אבן קסומה, גובלין דובר-אל-רוחות שנמלט איתה מחורבות עתיקות וכו'. סשן של תחילת משימה קלאסי עם התחלת המסע - וההתקלות האקראית הבודדת שסיפקה את יצר הדם השבועי שלהם. בסוף הסשן חילקתי נק"נ. מאתיים נקודות לכל דמות. לקח להם כמה רגעים, ואז אחד מהם צעק - "היי, הוא עולה דרגה לפנינו!"

סערה! עכשיו הם שאלו, הקשיבו והפנימו מה הם צריכים לעשות כדי שגם הדמויות שלהם יקבלו נק"נ על משחק דמות. שאלו שאלות על מה כל מקצוע בדיוק אומר, מה התפקיד (למשל) של אביר קדוש בדיוק ולמה זה אמור להיות טוב שהסייר מוצא את המלכודות ולוקח סיכון לפרק אותם לפני כולם. מה זה אופי, למה הם צריכים לחשוב על האופי של הדמות שלהם, וכמובן לשאלה החשובה מכל - כן, ככל שתשחקו טוב יותר את התפקיד והאופי של הדמות תקבלו יותר פרסי נק"נ כאלו.

רשמתי, אגב, גם הצלחת משנה קטנה. הבן שלי טען שאני לא פייר ומרמה. אמרתי לו שאם הוא רוצה הוא יכול לקרוא את המדריך לשליט המבוך ולהריץ משחקים בעצמו. הרעיון לא נפסל על הסף, אבל נדחה לאחר סיום סדרת הארי פוטר. יש גבול למה אפשר לקרוא כשיש Wii בבית.