אני מוצא את עצמי מפזר הרבה מילים ברשת, רובן בפלוס או בפייסבוק (או במחטף פרוע כלשהו). הבלוג הזה לא פעיל כבר זמן מה, אבל כשמצאתי את עצמי כותב משהו מעט יותר ארוך מכמה שורות - החלטתי להשתמש בו שוב.
זה לא ישתנה. נכון, יש עכשיו הרבה רעש ונראה שסוף סוף אזרחי המדינה הזו למדו לצאת לרחוב. ייתכן אפילו שהממשלה שלנו תעשה משהו שיהיה חצי מוצלח (אני לא מעז לקוות למוצלח) וירצה את מעמד הביניים, או איך שלא קוראים לעבדי המאה העשרים ואחת היום. ייתכן אפילו שבעקבות משהו חצי מוצלח שכזה אזרחי ישראל, כמו ילדים שלומדים מה עובד ומה לא, יפנימו שאם יוצאים לרחוב דברים יכולים להשתנות ושלא רק הצרפתים יכולים להשבית עיר כי מחיר הלחם עלה בשני סנט. ייתכן שאם אזרחי ישראל ילמדו את זה הם יצאו לרחוב על דברים נוספים, צודקים לא פחות, ויכריחו ממשלות לעשות דברים בעקבות כך. ייתכן, אבל זה לא ישנה את המצב.
כי גם אם כל זה יתממש - יש גם רף עליון, אי אפשר לצאת לרחוב בשל כל חוסר צדק וגזרה כלכלית. ובמדינת ישראל מודל 2011 יש יותר חוסר צדק אזרחי מאשר אזרחים. לא הכל יעבוד, לא על כל דבר אפשר להשפיע. אז זה לא ישנה. זה לא ישנה כי מדינת ישראל לא מקיימת את התנאי ההכרחי לדמוקרטיה מוצלחת (אפילו למחצה) - היותם של אנשים בשלטון (קרי הכנסת או הממשלה) אינו תלוי בציבור הבוחר. משתי סיבות - בגלל השיטה ובגללנו.
השיטה, טוב זה פשוט - יש מישהו במדינה הזו שמשלה את עצמו לחשוב שהוא יכול להחליט מי ישב בכנסת? נכון, אנחנו יכולים להחליט אם לליכוד יהיו 15 מנדטים או 25 מנדטים. יופי. אנחנו יכולים להחליט מי יהיו האנשים שיאיישו את המנדטים האלה? אל תצחיקו אותי. לאזרח ממוצע, שלא התפקד לשום מפלגה או שלא מצביע בפריימריז של אף מפלגה (למפלגות שטורחות לקיים את הסאטריה המהוללת הנקראת פריימריז) אין שום יכולת להשפיע על הרכב המועמדים של מפלגה זו או אחרת. מה אתם חושבים? שכל מצביעי ציפי ליבני רוצים שם גם את רוני בראון וההפך? אל תצחיקו אותי. חברי הכנסת קוראים סקרים, הם יודעים לפני הבחירות מי מהם בטוח בכנסת, מי אולי (תלוי מנדטים) ומי יחכה לכנסת הבאה. הם לא בכנסת בזכותנו, קהל הבוחרים, וכשהם לא שם בזכותנו, כשאנחנו לא בוחרים אם הם יהיו ח"כים או לא - הם לא חייבים לנו דבר וחצי דבר. אין ח"כ בעל השפעה שמרגיש שאם הוא לא יעשה משהו למען הציבור הכסא שלו בסכנה - ולכן סדר היום שלו מורכב מדברים אחרים, לא מהבעיות שלנו.
עכשיו בטח תגידו לי שאולי זה נכון, אבל ההצבעה שלנו קובעת מי יהיה בקואליציה, ומכאן מי יהיה ראש הממשלה ומאיפה יבואו השרים. יש לי חלקת אדמה למכור לכם, היא כמה קילומטרים מערבית לקיסריה. מחיר מבצע, בחיי. כי אם אתם מאמינים לשטות הזו אין סיבה שלא תאמינו שבאמת יש חלקת אדמה טובה בלב ים. תחשבו רגע על הסיבוב האחרון, מי קבע אם הממשלה תהיה של הליכוד או של קדימה? התפקדות המפלגות הקטנות לצד זה או לצד זה. המפלגות הסקטוריאליות (נכון שמשעשע להבין שהעבודה היום היא המפלגה הסקטוריאלית של שמאלנים מזקנים?) קבעו - ולכן הם גם הכתיבו. לש"ס יש יותר שליטה על המדינה הזו מאשר לביבי, אל תשלו את עצמכם שזה אחרת. כן, תגידו, הוא יכול לזרוק את כולם וללכת עם קדימה. יש לי בשבילכם גם חלקה על הירח, תגיעו לשם במעבורת הבאה של נאסא.
אז מה? אני עוד אחד מאלו שמדבר על בחירה איזורית ולא מפלגתית? כן. אני עוד אחד מאלו שמדבר שוב על בחירה ישירה של ראש ממשלה? לא בהכרח, למרות שזה רעיון לא רע שראש ממשלה ידע שכל אזרח ואזרח מחליט אישית אם הוא ישב שוב בכסא או לא. אז מה? הפתרון שלי הוא לשנות את השיטה?
או את השיטה או אותנו. אמרתי מקודם שיש שתי סיבות - השיטה ואנחנו. כמעט מספיק לתקן רק אחת מהן, ומכיוון שאני לא רואה את 120 בזבזני האוויר שלנו עושים משהו בנוגע לשיטה, אני מציע לעשות משהו בקשר אלינו. תפסיקו להצביע למפלגות שדופקות אותנו. לא אחת מהן, אני לא מדבר על ליכוד או קדימה. תראו לי את רשימת המפלגות שיש היום בכנסת, אלו הן המפלגות שדופקות אותנו. כל אחת ואחת מהן - קדימה, הליכוד, העבודה, מרץ, ליברמן (איך קוראים למפלגה שלו בכלל?), ש"ס, חד"ש וכו' - כולם כאחת, הן חלק מהשיטה ולכן הן חלק מהבעיה. אתם מסוגלים? הייתי בהפגה מול מוזיאון ת"א בשבת ותהיתי לעצמי - כמה ליכודניקים יש פה שיצביעו שוב לליכוד? כמה מצביעי עבודה יש פה שיצביעו שוב לעבודה? כמה מצביעי קדימה? מצביעי חד"ש ומרץ היה קל למצוא - כי פחות איכפת להם הבעיה החברתית שלנו (שלא תעזו להשלות את עצמכם שאיכפת להם ממעמד הביניים או מחירי הדירות!) איכפת להם לנגח את הימין ולנסות לגרד עוד כמה מנדטים, אפילו אם זה אומר לעשות אנטגוניזים לימניים ביננו שמבינים שזו הפגנה של כולנו ולא של השמאל. כמה מהמצביעים שלהם יצביעו להם שוב? ושוב? ושוב?
לפעמים זה נראה לי כמו סיגריות ומעשנים כבדים. מכירים את המעשנים הכבדים שיש להם את הסוג שלהם? הם מעשנים את הסוג שלהם כבר חמישים שנה, הם לא הולכים לנסות סוג אחר. לידם יש עוד מעשנים כבדים של סוג אחר של סיגריות שגם לא הולכים לשנות את הסוג שלהם. ושניהם יושבים ומתווכחים הסוג של מי טוב יותר ולמה כדי גם לשני לעשן אותו. כאילו ששניהם לא יהרגו אותם, כאילו ששניהם לא מסרטנים.
הפוסט הזה הוא, בשבילי, מכתב גירושין לכלל המפלגות בכנסת ישראל נכון ליום זה. אף אחת מכן לא מקבלת את הקול שלי, אני מנצל את אחת הזכויות הדמוקרטיות שטרם לקחתם ממני - עשיתם עבודה מחורבנת ואתם לא מקבלים את הקול שלי. בבחירות הבאות אני אסתכל על מפלגות חדשות, אם יהיו, ואחליט אם לתת למישהו שטרם הסתכל עלי כעל מטרד שיש לסבול צ'אנס להוכיח לי שהוא ראוי לעבוד בשבילי בכנסת. אם אני אמצא מישהו כזה הוא יקבל את הקול שלי, אם לא אני אלך לים או אכניס פתק לבן למעטפה. או שאולי אני אכניס כמה שטרות של מאה שקל למעטפה, ממילא הכסף שלי הולך אליהם, לפחות אני אקצר תהליכים.
זה לא ישתנה. נכון, יש עכשיו הרבה רעש ונראה שסוף סוף אזרחי המדינה הזו למדו לצאת לרחוב. ייתכן אפילו שהממשלה שלנו תעשה משהו שיהיה חצי מוצלח (אני לא מעז לקוות למוצלח) וירצה את מעמד הביניים, או איך שלא קוראים לעבדי המאה העשרים ואחת היום. ייתכן אפילו שבעקבות משהו חצי מוצלח שכזה אזרחי ישראל, כמו ילדים שלומדים מה עובד ומה לא, יפנימו שאם יוצאים לרחוב דברים יכולים להשתנות ושלא רק הצרפתים יכולים להשבית עיר כי מחיר הלחם עלה בשני סנט. ייתכן שאם אזרחי ישראל ילמדו את זה הם יצאו לרחוב על דברים נוספים, צודקים לא פחות, ויכריחו ממשלות לעשות דברים בעקבות כך. ייתכן, אבל זה לא ישנה את המצב.
כי גם אם כל זה יתממש - יש גם רף עליון, אי אפשר לצאת לרחוב בשל כל חוסר צדק וגזרה כלכלית. ובמדינת ישראל מודל 2011 יש יותר חוסר צדק אזרחי מאשר אזרחים. לא הכל יעבוד, לא על כל דבר אפשר להשפיע. אז זה לא ישנה. זה לא ישנה כי מדינת ישראל לא מקיימת את התנאי ההכרחי לדמוקרטיה מוצלחת (אפילו למחצה) - היותם של אנשים בשלטון (קרי הכנסת או הממשלה) אינו תלוי בציבור הבוחר. משתי סיבות - בגלל השיטה ובגללנו.
השיטה, טוב זה פשוט - יש מישהו במדינה הזו שמשלה את עצמו לחשוב שהוא יכול להחליט מי ישב בכנסת? נכון, אנחנו יכולים להחליט אם לליכוד יהיו 15 מנדטים או 25 מנדטים. יופי. אנחנו יכולים להחליט מי יהיו האנשים שיאיישו את המנדטים האלה? אל תצחיקו אותי. לאזרח ממוצע, שלא התפקד לשום מפלגה או שלא מצביע בפריימריז של אף מפלגה (למפלגות שטורחות לקיים את הסאטריה המהוללת הנקראת פריימריז) אין שום יכולת להשפיע על הרכב המועמדים של מפלגה זו או אחרת. מה אתם חושבים? שכל מצביעי ציפי ליבני רוצים שם גם את רוני בראון וההפך? אל תצחיקו אותי. חברי הכנסת קוראים סקרים, הם יודעים לפני הבחירות מי מהם בטוח בכנסת, מי אולי (תלוי מנדטים) ומי יחכה לכנסת הבאה. הם לא בכנסת בזכותנו, קהל הבוחרים, וכשהם לא שם בזכותנו, כשאנחנו לא בוחרים אם הם יהיו ח"כים או לא - הם לא חייבים לנו דבר וחצי דבר. אין ח"כ בעל השפעה שמרגיש שאם הוא לא יעשה משהו למען הציבור הכסא שלו בסכנה - ולכן סדר היום שלו מורכב מדברים אחרים, לא מהבעיות שלנו.
עכשיו בטח תגידו לי שאולי זה נכון, אבל ההצבעה שלנו קובעת מי יהיה בקואליציה, ומכאן מי יהיה ראש הממשלה ומאיפה יבואו השרים. יש לי חלקת אדמה למכור לכם, היא כמה קילומטרים מערבית לקיסריה. מחיר מבצע, בחיי. כי אם אתם מאמינים לשטות הזו אין סיבה שלא תאמינו שבאמת יש חלקת אדמה טובה בלב ים. תחשבו רגע על הסיבוב האחרון, מי קבע אם הממשלה תהיה של הליכוד או של קדימה? התפקדות המפלגות הקטנות לצד זה או לצד זה. המפלגות הסקטוריאליות (נכון שמשעשע להבין שהעבודה היום היא המפלגה הסקטוריאלית של שמאלנים מזקנים?) קבעו - ולכן הם גם הכתיבו. לש"ס יש יותר שליטה על המדינה הזו מאשר לביבי, אל תשלו את עצמכם שזה אחרת. כן, תגידו, הוא יכול לזרוק את כולם וללכת עם קדימה. יש לי בשבילכם גם חלקה על הירח, תגיעו לשם במעבורת הבאה של נאסא.
אז מה? אני עוד אחד מאלו שמדבר על בחירה איזורית ולא מפלגתית? כן. אני עוד אחד מאלו שמדבר שוב על בחירה ישירה של ראש ממשלה? לא בהכרח, למרות שזה רעיון לא רע שראש ממשלה ידע שכל אזרח ואזרח מחליט אישית אם הוא ישב שוב בכסא או לא. אז מה? הפתרון שלי הוא לשנות את השיטה?
או את השיטה או אותנו. אמרתי מקודם שיש שתי סיבות - השיטה ואנחנו. כמעט מספיק לתקן רק אחת מהן, ומכיוון שאני לא רואה את 120 בזבזני האוויר שלנו עושים משהו בנוגע לשיטה, אני מציע לעשות משהו בקשר אלינו. תפסיקו להצביע למפלגות שדופקות אותנו. לא אחת מהן, אני לא מדבר על ליכוד או קדימה. תראו לי את רשימת המפלגות שיש היום בכנסת, אלו הן המפלגות שדופקות אותנו. כל אחת ואחת מהן - קדימה, הליכוד, העבודה, מרץ, ליברמן (איך קוראים למפלגה שלו בכלל?), ש"ס, חד"ש וכו' - כולם כאחת, הן חלק מהשיטה ולכן הן חלק מהבעיה. אתם מסוגלים? הייתי בהפגה מול מוזיאון ת"א בשבת ותהיתי לעצמי - כמה ליכודניקים יש פה שיצביעו שוב לליכוד? כמה מצביעי עבודה יש פה שיצביעו שוב לעבודה? כמה מצביעי קדימה? מצביעי חד"ש ומרץ היה קל למצוא - כי פחות איכפת להם הבעיה החברתית שלנו (שלא תעזו להשלות את עצמכם שאיכפת להם ממעמד הביניים או מחירי הדירות!) איכפת להם לנגח את הימין ולנסות לגרד עוד כמה מנדטים, אפילו אם זה אומר לעשות אנטגוניזים לימניים ביננו שמבינים שזו הפגנה של כולנו ולא של השמאל. כמה מהמצביעים שלהם יצביעו להם שוב? ושוב? ושוב?
לפעמים זה נראה לי כמו סיגריות ומעשנים כבדים. מכירים את המעשנים הכבדים שיש להם את הסוג שלהם? הם מעשנים את הסוג שלהם כבר חמישים שנה, הם לא הולכים לנסות סוג אחר. לידם יש עוד מעשנים כבדים של סוג אחר של סיגריות שגם לא הולכים לשנות את הסוג שלהם. ושניהם יושבים ומתווכחים הסוג של מי טוב יותר ולמה כדי גם לשני לעשן אותו. כאילו ששניהם לא יהרגו אותם, כאילו ששניהם לא מסרטנים.
הפוסט הזה הוא, בשבילי, מכתב גירושין לכלל המפלגות בכנסת ישראל נכון ליום זה. אף אחת מכן לא מקבלת את הקול שלי, אני מנצל את אחת הזכויות הדמוקרטיות שטרם לקחתם ממני - עשיתם עבודה מחורבנת ואתם לא מקבלים את הקול שלי. בבחירות הבאות אני אסתכל על מפלגות חדשות, אם יהיו, ואחליט אם לתת למישהו שטרם הסתכל עלי כעל מטרד שיש לסבול צ'אנס להוכיח לי שהוא ראוי לעבוד בשבילי בכנסת. אם אני אמצא מישהו כזה הוא יקבל את הקול שלי, אם לא אני אלך לים או אכניס פתק לבן למעטפה. או שאולי אני אכניס כמה שטרות של מאה שקל למעטפה, ממילא הכסף שלי הולך אליהם, לפחות אני אקצר תהליכים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה