יום שישי, 11 בדצמבר 2009

קטנות, קטנות יותר וממש קטנטנות

קטנות - בענייני העמותה מה שמעסיק אותי בימים האחרונים, לפי סדר, זה ביגור 10, אייקון 2010 ודרקון חורף. מכולם הקרוב ביותר הוא דרקון חורף. זה לא שהוא לא חשוב (להשיב עטרה ליושנה בכנסים חד יומיים זה הבייבי שלי), אבל ביגור ואייקון הן מפלצות שחבל על הזמן - ובעוד שביגור מעסיק אותי בתור חבר הועד האחראי על ביגור (היי גרייף, היי פנסקי), אייקון מעסיק אותי בתור יו"ר העמותה שמודאג מכל מיני דברים שהתחילו לקרות באייקון 2009 ושנאמרו לו על אייקון 2010. גרייף, זוכר שאמרת לי שלהיות יו"ר זה סבבה? תזכיר לי לדקור אותך בהזדמנות כלשהי.

קטנות יותר - הניוזלטר השני של מועדון העמותה נשלח לאחר עיכובים קלים לחברי מועדון העמותה. לא להאמין שכנכנסתי לתפקיד היו"ר חשבתי שמה שבאמת חשוב כדי לפתוח ולפתח את העמותה זה קודם כל מטרות העמותה, שמה ותקנונה. הייתי צריך להתחיל מהמועדון, לא ברור לי איך לא ראיתי את זה מראש. אני מת על הניוזלטר, ג'וני כותב אותו בדיוק כמו שרציתי שהוא יכתב ומצליח לשדר שמה שאנחנו עושים זה פשוט כיף. זה ניוזלטר משעשע לאללה כך שהסיכוי שיקראו אותו ולא יזרקו אותו ל-Junk גדול יותר מהניוזלטר הממוצע. בלי ספק, השימפנזה עושה לי את זה.

ממש קטנטנות - שיחה שהיתה לי לפני דקות מספר עם זו אשר היא כאוס מובאת כאן לחוות דעתכם.
הילדה: אבא, אני רוצה צ'יפס.
אבא (מחזיק שק של שני טון צ'יפס): כמה, חמודה?
הילדה: אה... הכל.
אבא: כל השקית?
הילדה: כן!

הוסף רשומת תגובה