המנחה עלה דרגה?

יש נקודות בחיים שהן נקודות מעבר ברורות, גם אם לפעמים מטופשות. עד לפני חודש מעולם לא היה לי קעקוע, עכשיו לנצח (או לפחות לנצח האישי שלי) יהיה לי אחד. עד לפני שש וחצי שנים מעולם לא הייתי אבא, עכשיו אני אבא לשניים. עד לפני שתי מערכות היה לי את כל הכוח שבעולם להתמודד עם שיטה מורכבת דיה - בתנאי שאני אקבל ממנה בחזרה את הריאליזם שאני מרגיש שאני חייב למשחק. אחרי המערכה הקודמת שלי ב-Hero System (מהדורה חמישית) כבר התחלתי להבין שזה רומן שהסתיים.

הודתי בזה, בפני עצמי, היום - מול האתר של Hero Games. היו ניצנים קודם, לקח לי נצח לקרוא את המהדורה האחרונה של GURPS (שמתגמדת ליד HERO) ולא נהנתי בכלל. כשהתחלתי את הקמפיין הנוכחי פסלתי את HERO ואת Rolemaster על הסף. סיפרתי לעצמי סיפורים, זה לא אני - זה השחקנים. איתי יסתדר בכיף עם RM, אבל זיו אוהב סיפור קולח ולא שיטות איטיות, ואין לי מושג איך ליאת תגיב לטבלאת נשק בגודל דף דו צדדי. הלכתי על Harp (שהיא מעין Rolemaster מאד לייט. הרבה יותר לייט מ-MERP של פעם, ועם שיטת קסם שהיא פשוט ללקק את האצבעות), ריאליזים סביר אבל מהירה וגמישה. בגלל השחקנים, לא בגללי.

אבל היום מול האתר של Hero Games הבנתי שגם אם ארכוש בסופו של דבר את המהדורה השישית ב-PDF, אולי אקרא אותה אבל אני לא אשחק איתה. די, מוגזם, אין לי כוח. בקמפיין בקודם בכיתי לשחקנים שלוקח לי שעות לבנות דמות מנחה - וכבר אין לי כוח לזה, יש לי עבודה וילדים. גם לקרבות הארוכים לא היה לי כוח, כמו גם לחוקים של הכוחות (אלוהים, הכוחות - איזו שיטה מופלאה) שמהם מרכיבים את הלחשים. 

ביני לביני אני תוהה - זקנתי? או אולי אני עובד שינוי בסגנון ההנחיה שלי, סטיה מהגישה הסימולציונית שלי לטובת הגישה הסיפורית? תמיד היה לי סיפור טוב, אלוהים יודע שזה הדבר היחיד שמחזיק אותי כמחנה, אבל תמיד רציתי את הכיף שבשיטה ואת האמונה שהשיטה מייצגת עד כמה שניתן דמות ממשית. לך תבין, פעם הרעיון שגם שריון וגם מגן משמשים לאותו הדבר היה משגע אותי (תכלס הם לא, מגן מגונן עליך מפגיעה, שריון בולם את הנזק הנגרם לך לאחר שכבר נפגעת) היום אני משחק בשיטה שבה שניהם משמשים לבונוס הגנה. נו, טוב, לפחות יש Criticals ואת האפשרות לעשות Scaling ללחשים.

אז במקום זה אני מביט בערגה בספריה שלי, אחרי הכל אני לא נפרד משיטות הילדות שלי כי אני כבר לא אוהב אותן, להפך - מה שאחרים מרגישים כלפי הקופסה האדומה או AD&D מהודרה שניה, אני מרגיש כשאני פותח את החוברות של המהדורה השניה של Rolemaster או המהדורה הרביעית של HERO. אלו שיטות משחק נהדרות, ואולי יבוא יום ואחזור אליהם. אתם יודעים, כשיהיה לי זמן וכוח, כשהילדים ישחקו לבד עם החברים שלהם. בפנסיה, בפנסיה נשחק HERO.