אני עדיין מטושטש מאייקון, שהיה האייקון הכי טוב שהשתתפתי בו מאז תחילת העשור. הברטובים (יואב ואיילת) עשו עבודה מדהימה בכל הקשור לתוכן משחקי התפקידים בכנס. השתתפתי במשחק אחד כשחקן ובאחר כמנחה, ושתי ההרצאות ששמעתי היו מצויינות (של מיכאל ושל שמוליק).
מחשבה שעלתה לי במהלך אייקון היא שהבעיה בהרצאות בכנס הגדול של העמותה (ביגור) היא שבניגוד לאייקון ההרצאה צריכה להתחרות במשחקים רבים יותר וגוונים יותר - כי בביגור יש יותר משחקים ואין רצועות. מה שמוביל אותי למחשבה שכנראה שבכדי שהרצאה תמשוך קהל בביגור צריך להעביר אותה מישהו ששמו הולך לפניו כאישיות וכמרצה. זיו קיטרו, למשל, ימלא כל חדר שיתנו לו בביגור גם, אולי בעיקר, אם ידבר על נושאים הזויים כמו הרגלי הזיווג של דרקונים. אני צריך לדבר עם צוות ביגור על זה, אבל ניתן להם לסיים את אייקון קודם.
מסתבבים לי בראש כמה נושאים שאני חייב לשבת ולכתוב עליהם, אבל הזמן והמשפחה באים קודם. אני כנראה יקשקש בהמשך על הדברים הבאים:
- קמפיינים - למה משחק של שמונה חודשים אינו קמפיין אלא "שורטי" ואיך מתמידים בקמפיין כשכל חמש דקות יש לך רעיון חדש לגמרי להריץ שלא מתאים למה שאתה עושה כרגע.
- למה אני רוצה לכתוב מורגן ובו זמנית לא רוצה לכתוב מורגן, ועד כמה זה מתסכל אותי.
- דברים שחשוב לגוף שמובסס על מתנדבים להבין אם הוא מעוניין להיות יעיל ולהשכיל לתת למתנדבים לעשות את מה שהם רוצים לעשות ועושים הכי טוב.
- מחשבות מהמשחק שלי באייקון (שותפות גורל) שהורץ להורים וילדים - כאשר כל ילד חלק עם אמא שלו (או אבא שלו) את הדמות.
עכשיו לישון. לילה.
2 תגובות:
הפוסט הטוב ביותר שלך בכל הזמנים (הקצרים שהבלוג קיים).
גם אני מזוכר בו, גם יש בו את המילה זיווגים וגם הבטחת הבטחות שלא תקיים.
אני שלך.
אני שיחקתי קצת בפאבקון ולא נפלתי מהרגליים.
יש רמה גבוהה מאוד של שונות במשחקי כנס, אל על הרצאות עם מרצים טובים אפשר לבנות.
הוסף רשומת תגובה